- תקופת המבחנים כבר פה, אבל אתמול עשיתי את הבלתי ייאמן והגחתי מהבית בשביל סידורים אחרונים באוניברסיטה (ואפילו ביקור בחד"כ, שעייף אותי משל הייתי סבתא יוכבד).
בדרך חזרה שמעתי מוזיקה ב-88. כרגיל, היו שלל קלאסיקות רוק קראוד-פליזריות אך לא מאתגרות, אבל לצדן השמיעו סופסוף משהו באמת חדש וטרי. לשמחתי ממש נהניתי ממנו. כבר חששתי שאני לא מסוגלת לצאת מהקומפורט-זון שלי ולאהוב מוזיקה שלא שמעתי מיליון פעם בעבר.
- אגב קומפורט-זון: אני לא בחורה של אביזרי שיער. קשתות, סיכות, סרטים - אני אוהבת את כולם בתיאוריה. בפרקטיקה, כשאני מרכיבה לעצמי איזו תסרוקת מלכותית ומשופעת סיכות, תוך חצי שעה-שעה היא כבר מפורקת וכל הסיכות מפוזרות בכיסים שלי\בתיק\בארנק\השד יודע איפה. זו הסיבה שאני גם מאבדת סיכות בקצב אקספוננציאלי.
א ב ל: אם היו לי סיכות כמו של הבחורה הזאת, יכול להיות שהייתי משנה את עורי והופכת להיות בחורה שחיה בשלום עם הסיכות שלה -