the girl least likely to

סתם כותרת רנדומלית לפוסט, שמוקדשת לשיר הזה של מוריסי. היום פתאום קלטתי שהשם שלו מזכיר לי לפחות 3 בלוגים שונים שאני מכירה:

זה לא יהיה ממש פוסט, יותר סימן חיים שמשמעו - "לא נטשתי את הבלוג! פליז, אל תלכו!". עוברת עליי תקופת מבחנים לא קלה והגעתי עכשיו לפיק שלה, עם שני המבחנים שהכי מפחידים אותי.

• לקבל 96(!), אבל בקורס בחירה שהייתי רק צריכה לעבור, לא יותר. הציון הזה ייעלם אל תוך תהום הנשייה. איזה בזבוז הקצאה. מצד שני - כל הציונים בסופו של דבר ייעלמו בשלב מסוים אל הנשייה.
• לבכות לא מעט. לא בגלל המבחן ההוא של ה-96, בגלל הלמידה המתישה לאלו שהגיעו אחריו.
• לראות לא מעט sex and the city בזמן פציעות של היום (AKA - אחרי עשר, שעה שלחלוטין מוסרי להפסיק ללמוד בה) כדי להירגע. 
• להגיע למסקנה שהלבטים של קארי וחברותיה הם די כיתה ז'. "אני מרגישה שאני חייבת להיות מושלמת בשביל החבר שלי"? ברצינות? (ובכל זאת - אני כל כך נהנית לראות פרק אחר פרק).
• לקנות שני ספרים בחנות יד שניה -

(1) "צמח בר"של נעמי פרנקל, האמא של היוצרות השנויות במחלוקת, שכתבה את אחד הספרים האהובים עליי ביותר בעולם כולו, "שאול ויוהנה". עוד לא התחלתי לקרוא את צמח בר, מקווה שהוא מוצלח לא פחות.

(2) "הבודהה מהפרברים"של חניף קוריישי. אותו כבר התחלתי לקרוא והוא קליל וכיפי מאוד, מלא סקס, סמים, רוקנרול (טוב, גם פאנק וגלאם) ובריטים. קצת שבלוני, אבל לא בצורה שפגמה לי בחווית הקריאה. גם הורדתי את המיני סדרה שיצאה בעקבות הסרט אבל בינתיים לא צפיתי בה, גם כי אין לי ממש זמן וגם כי לא מצאתי לה כתוביות - אפילו לא באנגלית - ואני לא בטוחה שאצליח להתמודד עם מבטא קוקני נטול כתוביות.

• להכין שייק ירוק (כן כן.. של טבעונים וזה) מפטרוזיליה, נענע, מיץ לימון, אצת ספירולינה (שיואו, הדבר הזה כחול בצורה לא הגיונית!) ואפרסמון. לשתות אותו ואפילו ליהנות מזה.

אני חשה צורך עז לצרף תמונה של הספירולינה הזאת, על רקע הבלנדר המסוקס שלי (בשביל הווייט בלאנס. קנווד לא משלמים לי - אני לא אהרוני). אני חושבת שזה הדבר הכי מוזר שאכלתי בחיים.