טרנדים שנס ליחם

הפוסט האחרון הציף אצלי (ואצל כמה קוראות) זכרונות נוסטלגיים מלפני עשור ומשהו, על הקבעונות האופנתיים שאחזו בנו אז ולא האמנו שהם בני חלוף. בגלל שנורא משעמם לי ללמוד למבחנים, החלטתי לפתוח את זה לגמרי ולפרוש את רשימת הטרנדים שחשבתי בזמנו שהם קלאסיקות של ממש:

1. נושא שכבר נדון פה בפוסט הקודם - מכנסיים מתרחבים.מאז שאני בת 10 בערך, זו הייתה הגזרה היחידה הקבילה. קראנו לסקיני "מכנסי גזר"וצחקנו על איזו ילדה מהשכבה (שבכל מקרה הייתה יעד ללגלוגים) בגלל אמא שלה, שהייתה טרחנית, זקנה, מעצבנת ולבשה רק מכנסי גזר.

אני זוכרת שממש אהבתי ספרים מסוף שנות ה-60 - תחילת שנות ה-70 (כמו אמא-עשרה, למשל), שבו לכל הנערות והנערים המגניבים שבאיורים היו מכנסי פדלאפון מושלמים ושיער היפי שופע.

חשבתי ואני עדיין חושבת שפדלאפון זו הגזרה הכי מחמיאה, אבל כיום קצת קשה לי לדמיין את עצמי איתה. למרות זאת, לפני שנה ומשהו בביקור סופ"ש אצל ההורים שלפתי מהארון ג'ינס סופר-מתרחב שאהבתי במיוחד בתיכון, שידכתי אותו לחולצה משובצת ויצאתי לקרוע את העיר (טוב, יצאתי עם חברה לפאב באזור). קצת בא לי לשחזר את זה בעיר הגדולה.

פתחתי את העניין לדיון עם חברים אתמול ועלו שם כמה דברים מעניינים: (1) - עובד עם חבר שלי מישהו שמגיע לעבודה (וזו עבודה סופר חנונית ונורמטיבית, כן?) עם מכנסי פדלאפון מרשימים. (2) - ציפי סיקסטיז (זוכרים?) צימקה את האימפריה היפואית שלה ושוכנת עכשיו באיזה כוך בדרך לשוק הפשפשים.

2. גזרה נמוכה - שמגיעה (לפחות ע"פ ספר הטרנדים של לפני עשור) שלובה עם הפדלאפונים בקשר גורדי בל-יינתק. זה באמת משהו שלא הבנתי איך אפשר לוותר עליו - חשבתי שגזרה גבוהה מגדילה את התחת (האמת, היא באמת יוצרת אשליית תחת מפואר) וגורמת לך להיראות כמו דודה של וויל סמית'ב"נסיך המדליק":

ולמרות זאת, סבלתי מהגזרה הנמוכה. אי אפשר לשבת, קר בגב התחתון.. אני זוכרת שפעם, בחטיבה, פשטתי על הארון של חברה ומדדתי מכנסיים מתחילת שנות ה-90, בגזרת אמצע סבירה לחלוטין. הם נראו לי אז כמו מוטציה, אבל היה כל כך נעים ללבוש משהו שמכסה באמת את התחת.

3. מותו של הליפגלוס וסופו של איפור העיניים המוגזם. גם על זה כתבתי כבר. במשך די הרבה שנים לא הצלחתי להבין איך בחורה יכולה להדגיש את השפתיים ולא את העיניים. זה נראה לי כל כך זקן, סבתאי ולא סקסי. שפתיים בהירות, מבהיקות ומנצנצות נראו לי כמו האופציה הטובה ביותר, אם לא היחידה.

והקליפ שעיצב ללא ספק את תודעת הליפ-גלוס שלי (וכבר הופיע פה מלאן פעמים. אני פשוט ממש אוהבת אותו):

4.תכשיטי כסף.עד לפני כמה שנים הייתי ממש אנטי תכשיטי זהב. זהב נתפס בעיניי כזקן (מוטיב חוזר כאן בפוסט, אולי פשוט הזדקנתי), פרחי ומכוער. האסוציאציה המיידית שהוא עורר אצלי היא שיניים מוזהבות. היום, לעומת זאת, תכשיטי כסף נראים לי קצת ילדותיים ויש לי אוסף תכשיטים מוזהבים שגדל לו בהתמדה (באמת בא לי לתעד אותו פעם, אבל זה מרגיש לי UBER-פקאצי).

זו פחות-או-יותר הרשימה שלי. יש עוד דברים (עגילי חישוק ענקיים, שולדר-פאדס..) אבל נראה לי שהעמדה שלי לגביהם לא התהפכה בצורה תהומית כמו מה שפירטתי למעלה.