אני חושבת שאני יכולה לספור על יד אחת את מספר הסילבסטר'ז שנחרטו בזכרוני:
1. כתה ה' (או אולי ד'?)- זה גם היה המילניום וגם יום שישי, אז ארגנו מסיבה שהתרגשתי לקראתה נורא. בסוף כאב לי הראש, נשארתי בבית עם ההורים והאחים, ראיתי ג'ומנג'י ואכלתי עוגה בחושה של אמא (עם חתיכות-ענק של שוקולד מריר, תמר-מג'הול ועוד כלמיני דברים שאני אוהבת. אפילו הענקנו לה שם חגיגי - "עוגת המילניום").
2. כתה ז'- הלכתי למסיבה של אחת החטיבות באזור, לבשתי לראשונה בחיי שמלת מיני צמודה (הפכתי אותה, כדי שלא יראו שיש עליה ציור של מיקי-מאוס) וניסיתי נואשות להתחיל (=הסתכלתי לעברו בתחינה, בלי באמת לעשות עם זה משהו) עם מישהו שכיום אין סיכוי שאזכור את שמו. בחצות הייתי נבוכה מאוד מהעובדה שאין לי עם מי להתנשק (בחיי, הייתי ילדה סתומה) אבל גם הוקל לי קצת, כי היה לי גשר וחששתי מפדיחות.
3. שנה ראשונה בצבא - יצאתי עם החבר שלי דאז לאיזה פאב מעופש בבן יהודה. זו הייתה תקופת הקוקטיילים הצבעוניים שלי, אז בטח שתיתי איזה משהו כחול עם שמשיה (בחיי, הייתי סתומה גם אחרי כתה ז'). אני לא באמת זוכרת מה קרה בהמשך, נראה לי שהערב נגמר בהאנג-אובר חגיגי.
4. שנה אחרי כן - יצאתי עם החבר הנוכחי שלי להופעה לילית של שלום חנוך בבארבי. לא הכרתי את רוב השירים, נראה לי שגם הוא לא. כולם מסביב היו סחים, אבל זה היה לפני שהמילה נכנסה לשימוש הנוכחי שלה ולכן לא הייתה לי דרך להגדיר את הסובבים.
שאר הסילבסטרים נמחקו לי מהראש. לא כי קרעתי את העיר והרסתי לעצמי את הכבד והריאות, אלא פשוט כי (כנראה) נרקבתי בבית.
השנה יצאתי. לא משנה לאן ולמה. התלהבתי קצת מההזדמנות להתלבש כמו שצריך (הסמסטר הזה לא מאפשר לי זמן להתהוללויות) ולכן התלבטתי במשך שעה ארוכה. בסוף לבשתי את מה שתכננתי מראש, שהיה הכי פשוט אבל הכי קול וקלאסי - סקיני שחורים, חולצה לבנה קצת שקופה (מתחתיה גופיית תחרה שחורה), חולצת כפתורים שחורה פתוחה, אודם אדום מאוד ועגילים זהובים וארוכים.
בעוד אני מתלבשת, חשבתי לעצמי שזה מאוד נינט מצדי (כן, אני ממש אוהבת את הסגנון שלה. וכן, זה הכי פאסה ושטחי מצדי). יום אחרי זה נתקלתי באיזו ידיעה על נינט ומעשיה בסילבסטר ו-סורפרייז סורפרייז, תראו אותה:
![]()
אפשר לומר שהייתי גרסת הלואו-באדג'ט של הלוק הזה.
אגב התלבשויות לסילבסטר - ראיתי ברחובות תל אביב (ובפרט ברוטשילד) המון-המון בנות עם חולצות בטן. איך הדבר הזה תפס? ומעבר לזה - איך זה תפס דווקא עכשיו, כשקר רצח בלילה?
ואגב חולצות בטן, הגעתי למסקנה מתי לגיטימי בעיניי ללבוש אחת כזאת. רק במסגרת מראה מאוד רציני, שחור ומחויט, או בקיצור - פה: (חולצת הבטן מבליחה רק ב-4:22)
1. כתה ה' (או אולי ד'?)- זה גם היה המילניום וגם יום שישי, אז ארגנו מסיבה שהתרגשתי לקראתה נורא. בסוף כאב לי הראש, נשארתי בבית עם ההורים והאחים, ראיתי ג'ומנג'י ואכלתי עוגה בחושה של אמא (עם חתיכות-ענק של שוקולד מריר, תמר-מג'הול ועוד כלמיני דברים שאני אוהבת. אפילו הענקנו לה שם חגיגי - "עוגת המילניום").
2. כתה ז'- הלכתי למסיבה של אחת החטיבות באזור, לבשתי לראשונה בחיי שמלת מיני צמודה (הפכתי אותה, כדי שלא יראו שיש עליה ציור של מיקי-מאוס) וניסיתי נואשות להתחיל (=הסתכלתי לעברו בתחינה, בלי באמת לעשות עם זה משהו) עם מישהו שכיום אין סיכוי שאזכור את שמו. בחצות הייתי נבוכה מאוד מהעובדה שאין לי עם מי להתנשק (בחיי, הייתי ילדה סתומה) אבל גם הוקל לי קצת, כי היה לי גשר וחששתי מפדיחות.
3. שנה ראשונה בצבא - יצאתי עם החבר שלי דאז לאיזה פאב מעופש בבן יהודה. זו הייתה תקופת הקוקטיילים הצבעוניים שלי, אז בטח שתיתי איזה משהו כחול עם שמשיה (בחיי, הייתי סתומה גם אחרי כתה ז'). אני לא באמת זוכרת מה קרה בהמשך, נראה לי שהערב נגמר בהאנג-אובר חגיגי.
4. שנה אחרי כן - יצאתי עם החבר הנוכחי שלי להופעה לילית של שלום חנוך בבארבי. לא הכרתי את רוב השירים, נראה לי שגם הוא לא. כולם מסביב היו סחים, אבל זה היה לפני שהמילה נכנסה לשימוש הנוכחי שלה ולכן לא הייתה לי דרך להגדיר את הסובבים.
שאר הסילבסטרים נמחקו לי מהראש. לא כי קרעתי את העיר והרסתי לעצמי את הכבד והריאות, אלא פשוט כי (כנראה) נרקבתי בבית.
השנה יצאתי. לא משנה לאן ולמה. התלהבתי קצת מההזדמנות להתלבש כמו שצריך (הסמסטר הזה לא מאפשר לי זמן להתהוללויות) ולכן התלבטתי במשך שעה ארוכה. בסוף לבשתי את מה שתכננתי מראש, שהיה הכי פשוט אבל הכי קול וקלאסי - סקיני שחורים, חולצה לבנה קצת שקופה (מתחתיה גופיית תחרה שחורה), חולצת כפתורים שחורה פתוחה, אודם אדום מאוד ועגילים זהובים וארוכים.
בעוד אני מתלבשת, חשבתי לעצמי שזה מאוד נינט מצדי (כן, אני ממש אוהבת את הסגנון שלה. וכן, זה הכי פאסה ושטחי מצדי). יום אחרי זה נתקלתי באיזו ידיעה על נינט ומעשיה בסילבסטר ו-סורפרייז סורפרייז, תראו אותה:
אפשר לומר שהייתי גרסת הלואו-באדג'ט של הלוק הזה.
אגב התלבשויות לסילבסטר - ראיתי ברחובות תל אביב (ובפרט ברוטשילד) המון-המון בנות עם חולצות בטן. איך הדבר הזה תפס? ומעבר לזה - איך זה תפס דווקא עכשיו, כשקר רצח בלילה?
ואגב חולצות בטן, הגעתי למסקנה מתי לגיטימי בעיניי ללבוש אחת כזאת. רק במסגרת מראה מאוד רציני, שחור ומחויט, או בקיצור - פה: (חולצת הבטן מבליחה רק ב-4:22)