כשאת הופכת להיות אמא שלך

כשהייתי קטנה אמא שלי נהגה לעשות נסיונות יצירתיים עם בגדים - ללבוש חולצות הפוך (הפוך של המחשוף בגב, לא הפוך של הפתקית והתפרים בחוץ), לגזור בהם חורים גיאומטריים, לצבוע אותם, לצייר עליהם חיפושיות ופרפרים... את רוב הדברים האלו חיבבתי, אבל את היפוך החולצות ממש שנאתי. בתור ילדה קצת חנונית זה נראה לי פשוט לא בסדר, שינוי התכלית הזה של החולצה, וחוצמזה זה נראה לי חונק.

20 שנה עברו מאז (הולי שיט, אני זקנה) והשבוע רציתי ללכת לחברה לציון עונת המבחנים שהסתיימה עליי לטובה. התלבטתי מה ללבוש, ובגלל מזג האוויר המדמנתי בחרתי בחולצה דקיקה ונוזלית במיוחד עם צווארון סירה נשפך. ואז - רגע לפני שיצאתי מהבית - הייתה לי הארה. באבחת יד סובבתי את החולצה, הסתכלתי על המקדימה הסגור והמאחורה הפתוח וחשבתי לעצמי: "וואו, אמא ידעה מה היא עשתה. זה נראה הרבה יותר טוב".

------------------------------------------------------------

על החיים ועל המוות

בדרך חזרה היה לי מקרה לא נעים. מול אחד הקיוסקים של צפונאבנגבירול שכב לו חתול שחור לבן בלא נוע. אני די משוכנעת שהוא מת - אמנם הגיוני בעיניי שחתולים על ערש דווי בוחרים להתבודד, ולא למות בראש חוצות, אבל אין לאף חתול סיבה לשכב ככה באמצע הלילה (אלו שעות הפעלתנות שלהם, לא?), מה גם שעברתי לידו והוא לא זז במיל.

אני לא יודעת למה, אבל זה ממש החריד אותי. אני לא כזאת חובבת חיות גדולה (סליחה לכל מי שכן. אני מעריצה אתכם), אבל פיסת המוות הזאת באמצע החיים זעזעה אותי לחלוטין.

כל פעם שאני רואה חיה מתה יש לי דה ז'ה וו לגיל שמונה. באחד הימים בתחילת שנת הלימודים, אחי הקטן ואני ראינו קיפוד דרוס על הכביש בכניסה לרחוב שלנו. מאז, במשך רוב השנה, חזרתי מבית ספר בדרך עיקוף הרבה יותר מדי ארוכה רק כי חששתי שהקיפוד (או רוח הרפאים הקיפודית שלו) עדיין שם.

את הבחור הזה ראיתי יום אחר כך והוא עשה לי מצברוח טוב, כי הוא היה כזה שופע חיוניות. גם הוא לא זז בכלל שהתקרבתי אליו, אבל סתם כי הוא בפוזת קינג אוף דה קאסל

------------------------------------------------------------

היכל הכלים השבורים

שברתי כל כך הרבה דברים בתקופת המבחנים הזאת: צנצנת כורכום גדולה בבוקר המבחן בסטטיסטיקה, בקבוק מים גדול (ומלא..) בגיחה אל ההורים שלי, ספל קפה גדול (וריק, לשמחתי) כשחזרתי לדירתי. מזל שהמבחנים נגמרו, לא חושבת שהייתי יכולה לממן את כל הנזקים שיצרו הידיים הרועדות שלי.

------------------------------------------------------------

גילוי לא נאות

מגעיל:ללכת על אבן גבירול בערב קיץ מהביל ולהרגיש זרזיף מיץ מזגנים על הרגל
הכי מגעיל:שלרגע, לפני שאת מתעשתת, את קצת נהנית מהקרירות הזאת.