אני שקועה עמוק כל כך במבחנים, עצוב לי לחשוב שרק אחד בעצם מאחורי. השבוע וחצי הקרובים יביאו עמם עוד שלושה מבחנים (אחד מהם בסטטיסטיקה, השד האיום והנורא), ובכך אגיע בעצם למחציתה של תקופת הבחינות.
בינתיים אני לא עושה הרבה. לומדת, יוצאת מדעתי, אוכלת שטויות (משתדלת מאוד שלא, אבל זה קשה כשלכודים כל היום בבית. אגב, החלטתי שאחרי כל מבחן אלך לחדר כושר, כדי לצאת קצת מהפדלאיות), ומדי פעם נכנסת לאתרים מטופשים לחלוטין (מאקו. בחיי. אני קוראת מלא-מלא במאקו. וגם עשיתי לייק לשתי קבוצות פייסבוק גאוניות - זווזו).
במסגרת האתרים הטיפשיים שאני שורצת בהן בזמן פציעות, אני (כמובן) נכנסת ל-ASOS. נתקלתי שם בחולצה שממש שבתה את לבי, אבל הרגישה לי מוגזמת במחיר. בזמן שהתלבטתי היא אזלה במידה שלי, ואני שוקלת ברצינות לקנות את אותה חולצה מקולקציית ההריוניות שלהן (במידה הכי קטנה, מן הסתם. והסירו כל דאגה מלבכן - אני הכי לא בהיריון בארץ). היא אפילו יותר זולה בגרסת ההיריון. מה דעתכן? http://www.asos.com/ASOS-Maternity/ASOS-Maternity-T-Shirt-With-David-Bowie-Print/Prod/pgeproduct.aspx?iid=2909356&SearchQuery=Bowie&sh=0&pge=0&pgesize=36&sort=-1&clr=Black
אה, וחוץ מזה אני גם קוראת מלא בשעות שבהן מאוחר מדי ללמוד. לא ספרים חדשים, כי אין לי מקום בבית לכאלו ואני מתעצלת להשאיל מהספריה, אבל אני מהטיפוסים שקוראים עשרות פעמים את הספרים האהובים עליהם. בינתיים עברו מתחת ידיי (בפעם המי-יודע-כמה) "בזעיר אנפין" של ירמי פינקוס (כשסיפרתי לחבר שלי על הספר הזה, וכמה הוא מצחיק ומוצלח, התגובה הראשונית שלו הייתה "האא!! קוראים לו פינקוס!!". לקח לו כמה דקות להשתחרר מזה), "הטירה הנעה" של דיאנה ווין ג'ונס (כן, זה ראסמית ספר ילדים. אבל הוא נהדר) והתפסן בשדה השיפון, שתמיד גורם לי לבכות.
אגב, תוך כדי קריאה כמובן שלא הפסקתי לעשות ניתוח אישיותי להולדן קולפילד, וגם תהיתי אם דיאנה ווין ג'ונס (שסבלה מהורים מזניחים מאוד) פיתחה התקשרות נמנעת ואם זה משפיע על סגנון הכתיבה שלה. אני קלישאה של סטודנטית לפסיכולוגיה בכל רמ"ח איבריי.